לפעמים כשמתחילים דרך חדשה
אנו לא יודעים בוודאות מה תהיה התוצאה
רק בפנים..פועמת תשוקה בלתי מוסברת
שמניעה אותנו קדימה.. הלאה.. אל המרחב
ואז עושים צעד רחב..
וצעד נוסף אמיץ ואולי רואים שדה יותר נרחב
ולפעמים חוזרים שני צעדים אחורה וגם שלושה
וזה מרגיש כאילו מקבלים תמרור עצור..או חזור בחזרה
אך אין זה אומר שזה לא טוב או משהו קרה
זה רק מסמן לנו אולי טיפ טיפה קצת לחכות
לקחת נשימה…
להקשיב לקול הלב והנשמה…
להקשיב לקצב פעימות תופים של אמא אדמה
ואז בבת אחת הכל נפתח…
ואור גדול גדול..נשלח…
שפותח כמו סכר את ערוצי הנשמה
אל ידע קדום
של אבא שמיים ואמא אדמה.
והלב יודע
והנפש זוכרת
את הדרך… אל מהות הנשמה