ככה סתם … בלי אגו או רצון להשאיר חותם פשטות ….ככה סתםבלי אגו או רצון להשאיר חותםרק להיות לשחרר משקל, להיות יותר קלולהתבונן…איך אט אט ..הופך הכל לקטן..וככל שאנחנו מרשים להשיל עוד אבן או לבנהכך חומת האגו והפחד הופכת ליותר קטנהואנחנו הופכים לאחדעם הטבע כולועם הירח ועם חמהעם עץ אלון ועם עלה התאנהואין הגנהיש שלוות […]
אפשר כך ואפשר גם אחרת … חופש אמיתי נמצא בנשמתנו.. למשמרת אנחנו יכולים ללכת למתקשריםשיתנו לנו תשובות כמו מה לעשות…ואולי לחשוב שאנחנו עדיין לא מספיק יודעיםוללכת ללמוד עוד ועוד ועוד …אנחנו יכולים להתנתק….אנחנו יכולים לנתק …אנחנו יכולים להתכחש…ועוד ועוד לקשקש …אנחנו יכולים להשליך את הכעס על אחריםבכדי להרגיש יותר בסדר..או להתלונן שהחיים עובריםולהרגיש ממש לא […]
..בעצם כל חייה היא מחכה ומחכה.. עד ש… היא יושבת בתחנת הרכבת ההומה אדםרכבת אחת עוברת..והיא ..יושבת , ומחכה.עוד רכבת עוברת.. והיא עדיין יושבת ..מחכהרכבת נוספת לכיוון ההפוך עוצרת.. ושוב ממשיכה בדרכה… דוהרת.והמון אדם נכנס, יוצא, עובר, יושב, קם, הולך, רץ…תנועה בלתי פוסקת.והיא יושבת..ומחכה.בעצם, כל חייה היא מחכההיא מחכה לגבר של חייה שיהיה לה יותר […]
וגם.. כשלקופידון קצת נמאס והוא נכנס לתמונה … ממש חבל על הזמן ! … הרי כל מה שאני אגיד כאן.. יהיה נגדי! …… הוא זורק משפט לאוויר. אתה רואה ? עוד לא התחלנו את הפגישה ואתה כבר הורס. היא עוקצת… שוב את עוקצת ? שוב אתה הורס ? את… אתה… את…אתהה…אתתתת….אתתתתתהה… וברקע, יושב לו קופידון… […]
בקצה הרחוב בטבריה של פעם, ישנו בית בנוי אבן בזלת וליד אותו הבית של פעם.. מצאתי עץ שזיפים שסיפר לי סיפור אהבה
