וגם.. כשלקופידון קצת נמאס והוא נכנס לתמונה … ממש חבל על הזמן ! … הרי כל מה שאני אגיד כאן.. יהיה נגדי! …… הוא זורק משפט לאוויר. אתה רואה ? עוד לא התחלנו את הפגישה ואתה כבר הורס. היא עוקצת… שוב את עוקצת ? שוב אתה הורס ? את… אתה… את…אתהה…אתתתת….אתתתתתהה… וברקע, יושב לו קופידון… […]
..בעצם כל חייה היא מחכה ומחכה.. עד ש… היא יושבת בתחנת הרכבת ההומה אדםרכבת אחת עוברת..והיא ..יושבת , ומחכה.עוד רכבת עוברת.. והיא עדיין יושבת ..מחכהרכבת נוספת לכיוון ההפוך עוצרת.. ושוב ממשיכה בדרכה… דוהרת.והמון אדם נכנס, יוצא, עובר, יושב, קם, הולך, רץ…תנועה בלתי פוסקת.והיא יושבת..ומחכה.בעצם, כל חייה היא מחכההיא מחכה לגבר של חייה שיהיה לה יותר […]
לשחרר ציפייה.. ולהיזכר במי שאנחנו מחדש לפני שנים רבותנולדה תינוקת עם שיער שחור פחםושפתיים מתוקות לה בצבע אדום דםתינוקת יפיפייה… שכולם הכניסו מיד ל"מסגרת"המוצלחת.. המוכשרת….הטובה .. היוצרתוככל שגדלה ובגרה…. גדלה איתה גם ציפייה.המשפחה והחברה שסביבה בנו לה חלום מיוחדוהניחו על ראשה כתר נסיכות – ירוק עד בקלות תרכוש לעצמה חברים רביםוכסף יזרום לחייה כמו מי […]
…לשחרר את אבני התלונה והכעס הכבדות מהשק שנים היא סוחבת על גבה שק אבנים..ואחרי שנים ארוכות, צעדיה נעשו.. כבדים.ובלי להרגיש ..היא הולכת עם השק לכל מקום.ולא פעם , מגיעה עד לסף תהום.ושק האבנים רק גדל וגדלכל פעם מתווספת אליו עוד אבן ברזלוכאשר עיניה רושפות גיצי כעס וכאבגם השק בוער ולוחש להבות של אשעל ההיא שהכאיבה […]
לכל אמא יש מן כפתור רגיש שכזה… לכל אמא…רק מעצם היותה אמאיש מן כפתור רגיש שכזהשקרוב לצד השמאלי בחזה.ועוד לפני שהיא כורעת ללדתובכאב ויזע יולדת בנים ובנותנולד לו הכפתור – בשם אשמת האמהות.ואותו הכפתור, ברגע שנלחץשולח במהירות מסר לעצב אימהי במוחהובו כתוב באותיות של קידוש לבנה – אֲ שֵׁ מָ האו – ברור שאת אשמהאו […]
מפגש עם הילדה הפנימית – איך לרפא פצעים רגשיים מהעבר? מפגש מרגש וסליחה מעומק הלב לילדה הקטנה הפנימית התרגשות… צביטה… כאב… קצב פעימות הלב… וצללית קטנה שהציצה מהמחשכים….כל זה הספיק בכדי שהיא תרד למרתף תהומות ליבה.אבל בדרך לתהומות, אני שם איתה, מלווה אותה.. וכמו אומרת אני כאן.. איתך.. איתי… ויחד אנו עוצמות עיניים, מדליקות את […]
…כל אחד צריך שובר גלים שובר גליםכל אדםצריך שיהיה לו שובר גלים משלואמר לי הים.כמו חוף מבטחיםשמזמין להקשיב לגלים שבפניםלהכיל סערת רגשותגועשים.כל נשמהצריכה שובר גלים משלהלחש לי היםכמו חוף של חמלהמעיין של שלום שירווה צמאונהוישקה בשמחה את פרחיעצבונה.כל נשמהצריך שתהיה בה מעט אהבהאמר לי הים.ואם אין לה עדיין…כדאי שתמצא זאת בדיוק – שם.
שנים היא לובשת מעיל של פלדה…. שנים היא לובשת מעיל של פלדה.תפור בדיוק רב לפי מידותיה,והמעיל מכסה בקפידה את כל חולשותיהמגן עליה, כמו שומר אישי צמוד צמוד…אני מנסה להתקרב… והיא נדרכתמנסה להבין ולהכיר אותה יותר… והיא דוקרתמתקפדת כמו כדור ושולחת את קוציה החדיםכאילו אומרת לי בשפת הגוף… עד כאן !שנים היא מרגישה לבד, למרות שיש […]
משבר גיל "ההתפרדות" בין מעמקי הרחם לפסגת הר המחשבות בגיל מסוים…במיוחד בקרב עדת האמהותבין לב הרחם לראש הר המחשבות.פורץ משבר פנימי, וגועשים… הרגשות.וזה לא משבר העמידהאו משבר גיל הארבעיםוגם משבר החמישים… בטל כאן בשישים !!מדובר כאן על משבר גיל ההתפרדותבין הרצון לגונן… לבין מלחמת העצמאותבין לשחרר את התפקיד אך להשאיר את המהות.בין אהבה לדאגה… ומה […]
לא צריך מחלה כדי לנוח את זקוקה למחלה כדי לנוח ?… אני שואלת אותה והיא עוצרת בבת אחת את שטף המיליםומביטה בי בעיני התכלת שלה עיניים שסיפרו לי קודם כמה היא עייפה ועוד קודםשאין לה כבר כוח לחיים האלו ועוד קודם קודםשהיא יכלה לצאת לפנסיה כבר מזמן, אבל למרות שהעבודה כבר לא מענינת אותה כמו […]
